- לאיזה דיונים חייבים להזמין אותו, איפה בחדר צריך לתת לו לשבת, האם ומתי חייבים לתת לו לדבר ובאיזה שלב של הדיון, איך בדיוק חייבים כל השרים להקשיב לו והאם מותר או אסור להם לצאת להפסקת קפה או שירותים בדיוק כשהוא מתחיל לדבר, האם ואיך אנחנו חייבים לקחת ברצינות את הערכותיו ועצותיו ואלו החלטות אנחנו צריכים לקבל על בסיסן. ובקיצור, שיקחו אחריות וינהלו את המלחמה ואת ביטחון ישראל במקומנו. אין "חצי היריון" ואין חצי אחריות.

ואת זה כמובן אין להם שום דרך לעשות ולכן לא יהיה להם מנוס מלהחליט שפשוט אי אפשר לכפות על ממשלה להמשיך לעבור עם ראש שב"כ שאין לה אמון בו. הם יכולים לחשוב שאנחנו הכי לא בסדר בעולם, ועדיין יש דברים שאין להם שום יכולת לכפות. כמו שהמשפט לא יכול לכפות על השמש לזרוח במערב, כמו שהוא לא יכול לכפות על בני זוג להמשיך לחיות יחד באהבה ובאמון, הוא לא יכול לכפות על ממשלה לממש את אחריותה לביטחון ישראל באמצעות אנשים כושלים שדוחפים אותנו לפי תהום שוב ושוב ושוב. הניסיון לכפות על הממשלה כהונה של ראש שב"כ הוא עוד שיא של אבסורד שממחיש את הניתוק של בית המשפט מהמציאות. אבסורד שאם הוא לא היה עצוב בהשלכותיו באמת שהיינו צוחקים.

אז לי אין שום כוונה לשבת עם רונן בר בדיונים. זה פשוט בזבוז זמן. אם הוא יגיע לדיוני קבינט (שנקבעו על פי חוק ולכאורה בג"צ הכריח להזמין אותו) אצא כשהוא ידבר. מבחינתי החל מהעשירי לחודש הוא ראש שב"כ מטעם בג"צ ושופטי בג"צ היהירים מוזמנים לשבת איתו ולדון איתו בכל נושא שימצאו לנכון. לי אין אמון בו ודעתו רלוונטית בעיניי כקליפת השום. אני לא מחרים אותו, אני פשוט חס על זמני ולא מתכוון לבזבז אותו בדיונים עם אנשים לא רלוונטיים.

אני מאוד מקווה שבקרוב תוכל הממשלה למנות ראש חדש לארגון הכל כך חשוב הזה, ראש שמבין בביטחון ובמודיעין אך גם בדמוקרטיה, ראש שיבריא את הארגון, יחבק את אנשיו ויחזיר להם את האמון ויוביל אותם מול אתגרי הביטחון הגדולים שמולם ניצבת מדינת ישראל.