שמי ישי, לוחם מילואים בגדוד 601. למעלה מ-500 ימים אני חי את הלחימה, עם כל מה שהיא מביאה - הרעש, השתיקות, הפחדים, והגעגוע הביתה.
הזמן הכל כך ממושך הזה של מלחמה ומילואים גרם לי לא פעם להרים ידיים כשחשבתי על “היום שאחרי”. האמת? אני עדיין מתמודד עם הרבה בלבול בראש, מנסה להבין לאן אש את הדרך שלו להתמודד עם מה שהוא עובר שם… אני מצאתי את שלי בזה שאני זורק הכל על כתיבת שירים - שופך אל הדף את מה שהלב לא מצליח להחזיק.
מתוך זה נולד “קצת לשחרר” - שיר שמבחינתי הוא הרבה יותר ממילים ומנגינה. הוא הדרך שלי לנשום. אני באמת מאמין שהוא יכול לגעת בכל מי שיקשיב לו.
