[ ינון מגל - YINONEWS ]

*היסטוריה ציונית להתיישבות*
*למעלה מ11,000 שותפים כבר הצטרפו:*

ההזדמנות שלכם להיות חלק במהפכת החוות ביו״ש ששומרת כבר על מעל חצי מיליון דונם באזורים אסטרטגיים! אחרי 7.10 מערכת הביטחון ומדינת ישראל תומכים ומבינים שהחוות הן העתיד לביטחון ישראל!
החוות מהוות את חומת הביטחון בגבול המזרחי, בקו התפר ובצירים המרכזיים.
מעל *70 חוות* החברות ''באיגוד החוות'' מזמינות אתכם להיות שותפים בהיסטוריה!

החוות הן ההמשך לציונות של החלוצים בקום המדינה.
זו הציונות של הדור שלנו – ציונות מחוברת לקרקע, לחקלאות, ששומרת בפועל על אדמות הלאום.

רק 18 ש״ח בחודש *"לקרן קיימת לחוות"* – וגם אתם שותפים יום יום לשמירה על אדמות הלאום ובניין הארץ! 🚜

ציונות 2025 🇮🇱
https://pe4ch.com/ref/2A6fHWCP2che

לדעתי הרצוג צריך להעניק לחבורה הזאת את אות ההתנדבות, וגם פרס על כיבוד הדמוקרטיה, קירוב לבבות ושפה מתונה.

- לאיזה דיונים חייבים להזמין אותו, איפה בחדר צריך לתת לו לשבת, האם ומתי חייבים לתת לו לדבר ובאיזה שלב של הדיון, איך בדיוק חייבים כל השרים להקשיב לו והאם מותר או אסור להם לצאת להפסקת קפה או שירותים בדיוק כשהוא מתחיל לדבר, האם ואיך אנחנו חייבים לקחת ברצינות את הערכותיו ועצותיו ואלו החלטות אנחנו צריכים לקבל על בסיסן. ובקיצור, שיקחו אחריות וינהלו את המלחמה ואת ביטחון ישראל במקומנו. אין "חצי היריון" ואין חצי אחריות.

ואת זה כמובן אין להם שום דרך לעשות ולכן לא יהיה להם מנוס מלהחליט שפשוט אי אפשר לכפות על ממשלה להמשיך לעבור עם ראש שב"כ שאין לה אמון בו. הם יכולים לחשוב שאנחנו הכי לא בסדר בעולם, ועדיין יש דברים שאין להם שום יכולת לכפות. כמו שהמשפט לא יכול לכפות על השמש לזרוח במערב, כמו שהוא לא יכול לכפות על בני זוג להמשיך לחיות יחד באהבה ובאמון, הוא לא יכול לכפות על ממשלה לממש את אחריותה לביטחון ישראל באמצעות אנשים כושלים שדוחפים אותנו לפי תהום שוב ושוב ושוב. הניסיון לכפות על הממשלה כהונה של ראש שב"כ הוא עוד שיא של אבסורד שממחיש את הניתוק של בית המשפט מהמציאות. אבסורד שאם הוא לא היה עצוב בהשלכותיו באמת שהיינו צוחקים.

אז לי אין שום כוונה לשבת עם רונן בר בדיונים. זה פשוט בזבוז זמן. אם הוא יגיע לדיוני קבינט (שנקבעו על פי חוק ולכאורה בג"צ הכריח להזמין אותו) אצא כשהוא ידבר. מבחינתי החל מהעשירי לחודש הוא ראש שב"כ מטעם בג"צ ושופטי בג"צ היהירים מוזמנים לשבת איתו ולדון איתו בכל נושא שימצאו לנכון. לי אין אמון בו ודעתו רלוונטית בעיניי כקליפת השום. אני לא מחרים אותו, אני פשוט חס על זמני ולא מתכוון לבזבז אותו בדיונים עם אנשים לא רלוונטיים.

אני מאוד מקווה שבקרוב תוכל הממשלה למנות ראש חדש לארגון הכל כך חשוב הזה, ראש שמבין בביטחון ובמודיעין אך גם בדמוקרטיה, ראש שיבריא את הארגון, יחבק את אנשיו ויחזיר להם את האמון ויוביל אותם מול אתגרי הביטחון הגדולים שמולם ניצבת מדינת ישראל.

"אין סמכות ללא אחריות ואין אחריות ללא סמכות". זהו מושכל ראשון בכל מערכת חפצת חיים וזה לב ליבו של הויכוח סביב ההפיכה המשפטית שבוצעה כאן בעשורים האחרונים והביאה לניתוק אבסורדי בין סמכות ואחריות. ניתוק שמגיע כעת נקודת קצה סביב כפיית המשך כהונתו של רונן בר כראש השב"כ״.

***
היום התקיים הדיון הביטחוני החשוב שאמור היה להתקיים ביום שלישי והתבטל. הדיון היום התקיים ללא השתתפות ראש השב"כ מטעם בג"צ והיה טוב חשוב ומועיל.

בתקשורת היו מי שמסגרו את הודעתי ביום שלישי ולפיה לא אשתתף הדיון אם ראש השב"כ מטעם בג"צ יוזמן אליו כ"חרם" על רונן בר. אבל זה ממש לא העניין ואני מבקש להסביר בפוסט הזה את כוונתי:

נתחיל בזה שרונן בר הוא ראש שב"כ שנכשל קולוסלית בתפקידו. הוא אחראי אישית לאסון הגדול בתולדות מדינת ישראל. הוא עומד בראש ארגון הביון שאמור היה לספק את ההתראה למתקפת חמאס ובמשך שלוש שנים נרדם בשמירה ואפשר את ההונאה האסטרטגית הגדולה שביצע סינואר למדינת ישראל. רונן בר קיבל אינדיקציות בלילה שבין השישי לשביעי לאוקטובר להתרחשות כל שהיא ברצועת עזה וקיבל החלטה שגויה להמשיך בשגרה, לא להקפיץ כוחות ולא להעיר אף אחד בדרג המדיני, החלטה שעלתה לנו ב - 1,200 אזרחים שנרצחו, ונשחטו, ונאנסו ונשרפו בטבח הנורא שביצע בנו חמאס, ול- 250 חטופים שחלקם נאנקים עדיין במנהרות בעזה בשבי חמאס.

לו היו לו מעט כבוד עצמי ומעט יושרה ואחריות הוא היה מחזיר את המפתחות מיוזמתו בבושת פנים ב- 8 לאוקטובר ומסתגר מאז בביתו בלי להוציא את האף החוצה עד יומו האחרון. במדינה מתוקנת אם הוא לא היה עושה את זה לבד הדרג המדיני היה מדיח אותו באופן מידי. בארה"ב של הנשיא ביידן, לקח לראש השירות החשאי 3 ימים לאחר ניסיון ההתנקשות בטראמפ כדי לשים את המפתחות ולקחת אחריות על הכישלון.

במקום זה, בר נאחז בקרנות המזבח ביהירות ובשחצנות, כאילו המדינה זה הוא, כאילו אם הוא ילך השירות יקרוס, כאילו האחריות מוטלת על כל העולם חוץ מעליו. בר משכתב את ההיסטוריה בתחקירים מפוברקים וכעת כופה את עצמו על הדרג המדיני הנבחר באלימות של היעוץ המשפטי לממשלה ובג"צ. בר גורם עוול עצום לאלפי עובדי ועובדות שירות הביטחון הכללי המסורים שעושים עבודת קודש למען ביטחון ישראל, גורר אותם בעל כורחם למרכזה של סערה ציבורית, משתמש בהם ככלי והופך אותם לבני ערובה במאבק אישי שלו, מטלטל אותם ואת הארגון ופוגע אנושות באמון הציבור בארגון.

אבל בהפוך על הפוך, הרגע הזה יכול להיהפך לרגע מכונן, רגע שבו מעז יוצא מתוק, רגע שבו המשפט והמשפטנים יאלצו להבין את מגבלות הכוח. *רגע שבו כולם יבינו שהמשפט יכול אולי לכפות טכניקה, הוא פשוט לא יכול לכפות מהות.*

לאחר שהממשלה כולה הביעה פה אחד אי אמון בראש השב"כ והחליטה על סיום כהונתו על בסיס חוק מפורש הקובע כי הממשלה מוסמכת לעשות זאת, שופטי בג"צ שיכורי הכח הוציאו צו ביניים שכופה על הממשלה את המשך כהונתו של רונן בר. מרגע זה רונן בר הוא ראש שב"כ בחסות בג"ץ. הוא ממשיך לקבל תלוש משכורת כראש שב"כ, על הדלת של לשכתו במטה הארגון מתנוסס שלט שבו כתוב "ראש השב"כ", יש לו נהג ורכב כמו לראש השב"כ. אבל הא, ותו-לא. בית המשפט לא יכול לכפות אמון ויחסים בין אישיים. הוא לא יכול לכפות עלי להקשיב לו, לקחת אותו ברצינות בקבלת ההחלטות, לסמוך עליו ולתת בו אמון. לי אין אמון בראש השב"כ, אני סבור שהוא כישלון ביטחוני מהדהד והבנה דמוקרטית ממנו והלאה. אין שופט בעולם שיכול לכפות עלי לתת בו אמון, לנהל איתו יחסי עבודה בינאישיים טובים, לסמוך עליו ולקבל איתו החלטות.

שופטי בית המשפט העליון, כדרכם, בורחים מהחלטות ומאחריות ולא נותנים פסק דין. הם שלחו את הממשלה והיועצת "להידבר" ולהוציא להם את הערמונים מהאש. בערב חג הצעתי לראש הממשלה להודיע לבג"ץ שהוא דורש פסק דין כאן ועכשיו. הצעתי לו להודיע שהוא מסיר אחריות מהשב"כ ומעביר אותה לבית המשפט. שהשופטים יקחו אחריות. אם הם רוצים סמכות שיבינו שזה מגיע בחבילה אחת עם אחריות כבדה. שיודיעו לנו מיהו ראש השב"כ מבחינתם, עד מתי הוא מכהן ומי מחליף אותו. שיקבעו איתו ישיבות עבודה סדירות, יקבלו ממנו דין וחשבון ויפקחו על פעילותו לסיכול טרור, ושיתקצבו אותו מתקציב בית המשפט העליון. כל זאת, עד שהם יודיעו שהם מחזירים לידינו את האחריות ואיתה את הסמכות להדיח ראש שב"כ כושל שסרח ולמנות ראש שב"כ שאנו סומכים עליו שיוביל את הארגון.

ראש הממשלה החליט אחרת, ואני מכבד את החלטתו, אבל אני לא מתכוון לעבוד יותר עם ראש השב"כ מטעם בג"צ שפשוט אין לי אמון בו. מבחינתי זה פשוט בזבוז זמן.

עכשיו, אם בית המשפט מבקש לכפות עלי אז שייתן לי הנחיות ברורות,

יובל בלומברג
‏נכתוב שוב את מה שהיה אמור להיות מובן מאליו לאחר האסון הגדול של השביעי באוקטובר:
את המלחמה הזו אין שום אפשרות להפסיק ללא הכרעת מוחלטת של הטרור הפלסטינאצי בעזה.

המחנה שמאשים את נתניהו באחריות לטבח הוא אותו מחנה שדוחף כעת לסיום המלחמה כאשר החמאס נותר על כנו, פעולה שמשמעותה הכשרת הקרקע לטבח הבא. וזה קיצור תולדותיהם בעשרות השנים האחרונות.

יד אחת מחרבנת את מצבה הבטחוני של מדינת ישראל באמצעות מהלכים מופקרים וחסרי אחריות, והיד השניה, בעזות פנים שאי אפשר לתפוס, מתנופפת באוויר ומאשימה את המתנגדים להם (בזמן אמת) בתוצאות המהלכים המופקרים שהם עצמם הובילו.

הפרקטיקה הבלתי נסבלת הזו חוזרת על עצמה כבר עשרות שנים. שוב הם מטיפים למהלכים שתוצאתם האפשרית היחידה היא קטסטרופה בטחונית, שוב הם זורעים את הרוח, וכשתגיע הסופה הצפויה לחלוטין, הם יעמדו שם בעזות הפנים הרגילה ויטיפו מוסר לאלה שלא הצליחו למנוע את האסון שהם אחראים לו במעשיהם.

זו קבוצה שחיה רק בהווה. אין בתפיסת עולמה לא עבר ולא עתיד. אין לה שום תחושת אחריות כלפי מעשיהם בעבר, ולכן גם אין בתוכה את האפשרות לקיים חשבון נפש אידיאולוגי-פוליטי-פנימי. אולם אם מהעבר הם מתעלמים, העתיד בכלל לא קיים כמשהו קונקרטי הנובע מתוך הפעולות שהם דוחפים אליהם היום.

מבחינתם, בזמן הווה, העתיד היחיד האפשרי הוא רק התגשמות של אחת ההזיות המנותקות שלהם, וכאשר ההתרסקות הצפויה מגיעה, האשמים היחידים בכישלון הם יריביהם הפוליטיים. ובשום פנים ואופן לא המעשים אליהם הם הטיפו, יזמו או דחפו לביצועם בעבר.

כאשר ההווה הוא הזמן היחיד שיש לו משמעות,
הקמפיינים האינפנטיליים שפונים אל הרגש, נקיים מכל אלמנט של חשיבה רציונלית המשקללת לתוכה את התוצאות האפשריות של פעולות חסרות אחריות שיתבצעו בהווה.

יש לנו כיום 59 חטופים, 35 מהם הוכרזו מתים באופן רישמי, ומעשרים חטופים התקבלו אותות חיים. האם אנחנו בנויים לעוד 200 חטופים או אולי לעוד 500 חטופים?

הרי אין שום ספק שזה מה שצפוי לנו בעתיד הלא רחוק אם המלחמה תיפסק כעת ״כדי להציל את החטופים״. מעבר לכך, איזו סיבה יש לחמאס לוותר על חטוף אחד אפילו, אם לא האיום הקיומי עליהם שנוצר רק באמצעות לחץ צבאי?

הפסקת המלחמה כעת היא גזר דין מוות לחטופים שנותרו מאחור. רק איום פיזי אמיתי ומוחשי על חייהם של מנהיגי החמאס, ביחד עם איבוד שטח מתמיד, הפסקת הסיוע שמוביל לאובדן שליטה באוכלוסיה ומכניסה אותם למצוקת מזומנים,
והמשך החרבה שיטתית של ערי הטרור ברצועה, נותנים לחטופים סיכוי לחזור. הפסקת המלחמה לפני השמדת החמאס ופירוז מוחלט של רצועת עזה, היא גזר דין מוות עתידי לתושבי העוטף ולמאות חטופים נוספים.

האם אין בשמאל הישראלי אנשים עם הגיון פשוט שמסוגלים להגיע לתובנות האלה לבד? כנראה שלא נותרו הרבה, אבל גם המעטים שנותרו מעדיפים את הנאמנות הסוציולוגית לשבט ואת הפוזיציה הפוליטית של הרלב״ת על פני דאגה לעתידנו הפיזי והצלת החטופים הנוכחיים ומניעת חטופים עתידיים.

*לשכת ראש הממשלה:*

ראש הממשלה נתניהו מוביל למעלה מעשור את המערכה העולמית נגד תכנית הגרעין של איראן, גם כאשר היו מי שזלזלו באיום וכינו זאת ״ספין פוליטי״ ואת ראש הממשלה ״פרנואיד״.

ראש הממשלה הוביל אין-ספור פעולות גלויות וחשאיות במערכה נגד תכנית הגרעין של איראן, שרק בזכותן איראן לא מחזיקה היום בארסנל גרעיני.
פעולות אלו עיכבו את תכנית הגרעין של איראן בכעשור, וזאת בזכות התעקשותו של ראש הממשלה לעמוד מול ההתנגדות הרבה מבית ומבחוץ למדיניותו התקיפה מול איראן.

*כפי שראש הממשלה הצהיר לא פעם: ישראל לא תאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני.*

ידיעות אחרונות מזהיר את האיראנים: תיערכו לפשיטת קומנדו על אתר הצנטריפוגות התת-קרקעי בפורדו.

השיטה לעקוף את הצנזורה: "הניו יורק טיימס פרסם". מי חתום על הפרסום בטיימס? ניחשתם נכון: עיתונאי ידיעות, רונן ברגמן.

מישהו יחקר? הצחקתם אותי.

למה המטורללת הזאת ממצעדי השפחות מרצה לחיילים?

דברים קשים:

תל סולטאן
עוד בית הלך

הבנתם, כשמעבירים מסמכים מסווגים לעיתונאים זה סבבוש, כשמעבירים לדרג מדיני זו כבר בעיה גדולה 😘

לא תעמוד על דם רעך!

א׳ מהשב”כ – לוחם בשירות המדינה, בשירות הממלכה. לוחם לחשיפת שחיתויות, שחשף את ערוות הדיפ סטייט ומשלם על כך מחיר יקר. גם כלכלית.

עכשיו הוא מוצא את עצמו במאבק מול מערכת דורסנית ואכזרית והוא צריך עזרה.

בואו נעמוד לצדו, למען האמת והצדק.
https://beactive.co.il/project/84355?lang=he

https://beactive.co.il/project/84355?lang=he